מאיה מנצור

לי ולאבי תמיד הייתה מערכת יחסים קרובה ושנינו מאוד דומים זה לזה. עם זאת, לשנינו היה אורח חיים מאוד שונה וזה יצר השקפות שונות בינינו על דברים מסוימים. כשאבא שלי עלה לראשונה על מטוס הוא היה בן 25, הוא נסע וחי ביותר ממדינות ממני בפער. למרות שיצא לו לבקר ולגור במקומות היפים ביותר שיש לעולם להציע, ביתו תמיד יהיה עצי הזית של הר הכרמל. הפעם הראשונה שאני עליתי על מטוס הייתי בת שנתיים, ועכשיו, בגיל 19 בלבד, גרתי בשלוש מדינות שונות. בגלל זה אני מרגישה את עצמי הרבה יותר אזרחית עולמית, והיחסים שלי עם כפר הולדתי שונה מאוד מאבי. בפרויקט הזה אני רוצה להעמיק בזהות שלי, וכיצד אורח החיים שלי שינה את הדרך שבה אני רואה את עצמי ואת התרבות שלי. אני רוצה לצייר מקבילות ביני לבין אבי, הוא כגבר שמשקף כעת את עברו ואני כנערה שעדיין מתכננת את עתידי.

 

מצד אחד, אין הרבה אנשים כמוני. סיפורים כמו שלי לא שומעים לעתים קרובות, לא בגלל שהם לא קיימים אלא בגלל שהם לא זוכים לחשיפה. אני רוצה לחלוק את הזהות שלי עם אחרים ולגרום לאנשים להיות מודעים לחוויה המאוד נדירה אבל גם מאוד אמיתית זו. מצד שני, אני חושבת שאנשים רבים אחרים אפילו שלא היו להם את אותו אורח חיים כמו שלי יכולים למצוא דרך להתקשר לסדרה. בסופו של דבר זו סדרה על מערכת היחסים של אדם עם הזהות שלו והבדלי הדורות בין הורים לילדיהם, משהו שלדעתי אנשים רבים יכולים להתייחס אליו בדרכים שונות. אני רוצה שהצופה ילמד על הסיפור שלי, ודרך זה גם ילמדו את הסיפורים של אחרים כמוני. אני מזמינה ומעודדת סקרנות להכיר את התרבות שלי מהנקודת מבט שלי.

​

אני צילמתי 6 תמונות חוץ עם תאורה טבעית וארבע תמונות סטודיו עם תאורת פלשים. תמונות החוץ צילמתי לרוב בבית הילדות הישן של אבא שלי. השמשתמי בכל מני זוויות צילום ומקומות בתוך הבית ומחוץ לבית. אלא שצילמתי בסטויו צילמתי עם סופט בוקס. השתמשתי במרקבי המצלמה כדי לספר את היספור שאני רוצה להעביר לצופים, כמו שימוש במהירות תריס נמוכה כדי ליצור מריחה או העלאת ה-iso כדי תמונה מאורת וצבעונית.